מילון מושגים

מילון מושגים

קרן פנסיה – מוצר פנסיוני המבוסס על מודל ביטוח הדדי ופועל על פי תקנון ונועד לספק חיים בכבוד לעובדים שיצאו לגמלאות. קרן פנסיה מנוהלת בנאמנות על ידי חברה מנהלת לטובת עמיתיה. הקרן מאפשרת תשלום קצבה חודשית לעובד שפרש לכל ימי חייו, אך גם כוללת מרכיבי ביטוח נכות למקרה אובדן כושר עבודה וקצבת שארים למקרה של מות העמית חלילה.

 

פנסיה תקציבית – פנסיה לעובדים שמקור המימון שלה מגיע מתקציב המעסיק. רוב עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית הם עובדים שהתקבלו לשירות המדינה עד אפריל 2002, והם אמורים לקבל בגיל פרישה קצבה עד לשיעור מקסימלי של 70% מהשכר הקובע לפנסיה (משכורת היסוד והתוספות הקבועות שהיו משולמות לעובד סמוך לפרישתו לגמלאות). חישוב הזכאות מתבצע על בסיס הכפלת שנות העבודה של העובד בקצב צבירת זכויות שנתי של 2%. להבדיל מקרנות הפנסיה החדשות ומפנסיה ותיקה, החוסכים בקרן פנסיה התקציבית לא חשופים להתכווצות הפנסיה שלהם כתוצאה מהתארכות תוחלת החיים. הפנסיה התקציבית של גמלאים הזכאים לה צמודה לשכר של עובדי מדינה ועולה בכל הסכם שכר חדש ומשודרג שעליו חותמת ההסתדרות.

 

קרנות פנסיה ותיקות בניהול מיוחד – קרנות פנסיה שנוסדו בשנות ה-50 על ידי ההסתדרות ונקלעו לגירעונות אקטוארים כתוצאה מאי תמחור נכון של התארכות תוחלת החיים, באופן שהעלה ספק לגבי יכולתן לעמוד בהתחייבויות שלהן לעמיתים. בדומה לפנסיה התקציבית, מודל קרנות הפנסיה הוותיקות הוא כזה של צבירת זכויות על בסיס ותק עד ל-70% מהשכר האחרון של העובד לפני פרישה. בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגרעוניות ומאוחר יותר הועברו לניהול מיוחד תחת גוף שנקרא "עמיתים". במסגרת ההלאמה צומצמו זכויות העמיתים לאחר חילוץ מדינתי בעלות של עשרות רבות של מיליארדי שקלים. במסגרת ההלאמה סוכם על העלאת גיל הפרישה לנשים בהדרגה ל-64 אך העלאה זו נדחתה שוב ושוב עד למצב שבו העמיתים חשופים לגריעת זכויות נוספת אם גיל הפרישה לא יועלה. קרנות אלה חסומות להצטרפות עמיתים חדשים.

 

קרנות פנסיה ותיקות מאוזנות – להבדיל מקרנות הפנסיה הוותיקות שנקלעו לגירעונות, מדובר בקרנות שהוקמו לטובת העובדים החברים בה אך כאלה שלא צברו גירעונות אקטוארים ולכן לא הולאמו ולא נכללו בהסדר של קרנות הפנסיה הוותיקות שעברו לניהול מיוחד של המדינה תחת גוף שנקרא "עמיתים". בדומה לקרנות הגרעוניות מבוססות גם קרנות אלה על מודל צבירת זכויות של עד 70% משכרו האחרון של העובד. קרנות אלה חסומות להצטרפות עמיתים חדשים.

 

קרן פנסיה מקיפה חדשה – קרנות הפנסיה החדשות נוסדו באמצע שנות ה-90 לאחר משבר קרנות הפנסיה הוותיקות הגרעוניות. עמיתים יכולים להצטרף לקרנות פנסיה חדשות בלבד. להבדיל מקרנות הפנסיה הוותיקות, הקרנות החדשות מבוססות על הפקדות משולבות של העובד והמעסיק והקצבה החודשית לפנסיונר שחסך בהן נגזרת מההפקדות שבוצעו בפועל לאורך השנים. הקרנות הללו חשופות לאיזון אקטוארי שעלול להתרחש כתוצאה מריבוי מקרי תחלואה ותמותה בקרן. קצבת הפנסיה של החוסכים בקרנות החדשות חשופה גם להתארכות תוחלת החיים ולתשואות שישיגו מנהלי הקרן בהשקעות בשוק ההון. נכון להיום קרנות הפנסיה החדשות המקיפות נהנות מהבטחת תשואה על חלק מנכסי הקרן המגובים באג"ח מיועדות, הנושאות ריבית ריאלית בשיעור של 4.86% בשנה עד לשיעור מקסימלי של 30% מסך הנכסים (למעט ביחס לעמיתים בקרנות הפנסיה החדשות שקודם לשנת 2004 כבר היו זכאים לפנסיה לגביהם שיעור האג"ח המיועדות יעמוד על 70%). בעקבות שינוי בהסדר התחיקתי בשנת 2017 השתנה אופן זקיפת תשואת האג"ח המיועדות לעמיתים ופנסיונרים בקרן פנסיה חדשה מקיפה כך שזקיפת תשואת אגרות חוב מיועדות למקבלי קצבה תיעשה לפי היחס שבין 60% מסך נכסי מקבלי הקצבה ובין סך נכסי הקרן שהושקעו באגרות חוב מיועדות. עד שנת 2023, יתרת התשואה תיזקף לטובת יתר העמיתים.

 

קרן פנסיה חדשה משלימה - הזכאות לחסוך בקרן פנסיה מקיפה עומדת לכל היותר עד 20.5% מכפל השכר הממוצע במשק. עובדים המשתכרים מעל רף זה יכולים להפקיד את יתרת הסכום הנגזר מהשכר העודף שלהם לקופת גמל או ביטוח מנהלים או לחלופין לקרן פנסיה משלימה. הפקדות מעסיק מעל הרף האמור מועברות אוטומטית לקרן המשלימה. להבדיל מקרן פנסיה מקיפה, בקרן משלימה אין זכאות להקצאת אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת מצד המדינה.

 

ביטוח מנהלים – מוצר פנסיוני משולב עם רכיבי ביטוח שעד 2008 יכול היה להיות באפיק הוני או קצבתי. האפיק הקצבתי, מבטיח קצבה חודשית למבוטח. עד שנת 2000 היה רשאי המבוטח לבחור בסמוך למועד קבלת הקצבה האם לקבל את החיסכון כהוני או קצבתי. ביחס להפקדות משנת 2000 היה על המבוטח לבחור במועד הרכישה בין הפקדה הונית בפוליסה הונית או נספח הון שצורף לפוליסה קצבתי במסגרתם ניתן היה לייעד את החיסכון שנצבר לאפיק הוני ללא אפשרות המרה לתשלום גמלה לבין פוליסה קצבתית במסגרתה ניתן היה להמיר את החיסכון שנצבר לתשלום גמלה. (החל מ – 2013 לא ניתן למכור פוליסות עם מקדמי קצבה מובטחי תוחלת חיים, למעט לבני 60 ומעלה). חוסכים שחסכו במוצר זה עד 2013 נהנו ממקדם קצבה מובטח תוחלת חיים שהגן על הקצבה שלהם מהתארכות תוחלת החיים, זאת להבדיל מקרן פנסיה שבה מקדם הקצבה אינו מוגן מפני השתנות תוחלת החיים. בנוסף בקרן פנסיה חדשה מקיפה הקצבה יכולה להשתנות מעת לעת בהתאם לאישון האקטוארי של הקרן וכן להבדיל מפוליסות ביטוח מנהלים חדשות בהן מקדם הקצבה נקבע בעת הפרישה ולא בעת רכישת הפוליסה, ומביא בחשבון שינויים שחלו בתוחלת החיים בתקופה שממועד ההצטרפות ועד לפרישה.

 

קצבת שארים בקרן פנסיה – קצבת השארים אמורה להבטיח אמצעי קיום לשאריו של עמית שנפטר. הזכאים לקצבת שארים הם מי שהיה נשוי לעמית וגר עמו טרם פטירתו (או ידוע בציבור כהגדרתו בתקנון הקרן), ילד עד גיל 21, בן עם מוגבלות והורה שהיה סמוך לשולחנו של העמית, אינו מסוגל לכלכל את עצמו לפי החלטת הקרן ואין לו הכנסה מלבד גמלת הבטחת הכנסה או קצבת נכות מביטוח לאומי. עמית שהינו פנסיונר בוחר במסגרת הבקשה לקבלת קצבת זקנה את שיעור הקצבה שישולם כקצבה לשארים וכן רשאי לבחור תקופת תשלומים מובטחים. כמו כן יכול העמית גם לבחור קצבה גבוהה יותר ללא הותרת קצבה לשארים.

 

אג"ח מיועדות – אגרות חוב שמנפיקה ממשלת ישראל למספר מוצרים פנסיונים (קרנות פנסיה ותיקות, פוליסות ביטוח חיים משולבות מבטיחות תשואה וקרנות הפנסיה החדשות).

 

איזון אקטוארי – קרנות הפנסיה החדשות, להבדיל מביטוחי מנהלים, מבוססות על מנגנון ערבות הדדית. חלק מההפקדות של החוסכים מופנות לטובת ביטוח נכות או מוות של העמיתים בהתבסס על הנחות סטטיסטיות. אם בשנה מסוימת יש יותר אירועי תמותה ותחלואה בקרן ממה שנחזה, נוצר גירעון אקטוארי ואם פחות אירועי תמותה לתחלואה בקרן ממה שנחזה – ישנו עודף אקטוארי. במקרה של גירעון, נוצרת תשואה דמוגרפית שלילית שנגרעת מהחיסכון של כלל העמיתים. מנגד עודף מתווסף לתשואה השוטפת באותה שנה. איזון אקטוארי משמעו שלא נוצר עודף או גירעון.

 

גוף מוסדי –גוף המנהל את הכספים המופקדים לצורך ביטוח פנסיוני (קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי חיים משולבים בחסכון) ונתון תחת רגולציה שמבטיחה כי כספים אלו לא יהיו בסיכון או יושפעו ממצבו הכספי של הגוף המוסדי. הגופים המוסדיים המרכזיים בישראל הם חברות הביטוח, חברות מנהלות של קופות גמל וקרנות פנסיה ובתי ההשקעות .

 

גיל פרישה – הגיל הקבוע בחוק שבהגיעו אליו זכאי אדם לפרוש מעבודתו ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתו מעבודתו. כיום הגיל הזה הוא 67 עבור גברים ו-62 עבור נשים (בכפוף לסייגים שונים בחוק גיל פרישה). נשים וגברים שהגיעו לגיל 60 יכולים לצאת מיוזמתם לפנסיה מוקדמת ולהתחיל לקבל קצבה, אך קצבה זו תהיה קטנה יותר מזו שהיו זכאים לה לו היו פורשים בגיל הפרישה הקבוע בחוק. ככל שגיל הפרישה לנשים לא יעלה בקרוב, המשמעות תהיה קיצוץ בקצבאות של קרנות הפנסיה הוותיקות שהקצבאות שלהן תומחרו בהנחה שגיל הפרישה לנשים יעלה.

 

תקופת תשלומים מובטחים בקרן פנסיה ומסלולי קצבה בביטוח מנהלים חוסכים בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים קצבתי שפורשים לפנסיה יכולים לבחור בין מספר מסלולי קצבה. בקרנות פנסיה רשאי העמית לבקש קצבת זקנה הכוללת תקופת תשלומים מובטחים -  60 חודשים, 120 חודשים, 180 חודשים ו-240 חודשים ממועד הזכאות לקצבת זקנה -  כך שאם חלילה המבוטח ימות בטרם תקופה זו, השארים שלו יהיו זכאים להמשיך לקבל את הקצבה החודשית עד תום התקופה המובטחת, ובהיעדר שארים יהיו המוטבים או היורשים זכאים לערך המהוון של יתרת התשלומים המובטחים. ככל שבוחרים בתקופה ארוכה יותר, כך הקצבה שתחושב תהיה נמוכה יותר. בביטוחי המנהלים - ביחס לפוליסות שהונפקו עד 2001, ברירת המחדל היא שהמבוטח זכאי לקצבה חודשית (אם בחר למשוך את הסכום כקצבתי) לכל ימי חייו עם הבטחה ל-120 תשלומים חודשיים, כך שאם חלילה ימות בטרם התקופה, שאריו יזכו להשלמת הקצבה לתקופה המובטחת. ככל שהמבוטח יבקש כי בת/בן זוגו יקבלו קצבה לכל ימי חייהם, לאחר מותו יקבע מקדם קצבה בהתאם לגילאים של המבוטח /ת ובן/בת זוגתו והקצבה שתשולם בפועל תהיה נמוכה יותר. כמו כן, עפ"י תנאי הפוליסה, קיימות אפשרויות לתקופות קצבה נוספות. ככל שיבקש התחייבות קצרה יותר לשארים, הקצבה תהיה גבוהה יותר. בפוליסות ביטוחי המנהלים מאז 2001 מסלול ברירת המחדל הוא של 240 קצבאות מובטחות. גם כאן ככל שהמבוטח יבקש כי אלמנתו תקבל קצבה לכל ימי חייה, הקצבה שתשולם לאלמנה לא תבוצע על בסיס המקדם המובטח ככל שקיים.

 

משיכה הונית – משיכת הסכום הצבור כסכום חד פעמי. עד שנת 2008 כל הכספים שנחסכו בקופות גמל או ביטוח מנהלים מסוג הוני היו יכולים להימשך במשיכה הונית חד פעמית בגיל פרישה ללא מס. כספים שנחסכו בביטוח מנהלים מסוג קצבתי עד שנת 2000 יכולים להימשך באחת מ-2 האפשרויות הבאות: משיכה הונית או משיכה כקצבה חודשית.

 

משיכה קצבתית – משיכת הסכום הצבור באופן עיתי כתשלומי קצבה. חוסכים בקרנות פנסיה ובפוליסות ביטוח חיים משולבות בחסכון קצבתיות שהגיעו לגיל פרישה יכולים למשוך את הסכום שחסכו כקצבה חודשית.

 

אנונה –בשונה מהקצבה החודשית שמשולמת לעמית בקרן פנסיה או למבוטח בפוליסת ביטוח חיים משולבת בחסכון קצבתית במשך כל חייהם, אנונה מחושבת על ידי חלוקת סכום חסכון הוני למספר תשלומים חודשיים מוגדרים מראש עד התכלות אותו סכום הוני. באנונה לחוסך יש יותר גמישות להגדיר את גובה הסכום החודשי שיקבל, אך מנגד הוא עלול להיות פחות מוגן מאפשרות שיאריך ימים והכסף שחסך לא יספיק לו.

 

קצבה מוכרת – קצבת פנסיה חודשית המשולמת מכספים שנצברו בקופת גמל לקצבה (שאינה קרן פנסיה ותיקה) ומקורה בתשלומים פטורים שהופקדו בקופה. הקצבה המוכרת פטורה מתשלום מס החל מגיל 60 (או בפרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בשיעור של 75% ומעלה). קיימים מקורות שונים לקצבה מוכרת: תשלומים לקופ"ג בגינם שולם מס בעת ההפקדה; תשלומים לקופ"ג בגינם החוסך בקופה לא היה זכאי להטבות מס בעת ההפקדה; כספי פיצויים שהושארו בקופה והועברו ל-"חשבון חדש" לאחר עזיבת מקום העבודה ובתום התחשבנות עם מס הכנסה; כספי עמית שנפטר שהושארו על ידי המוטבים ב"חשבון חדש" בקופת הגמל לאחר פטירתו של העמית; כספים שהופקדו בקופת גמל להשקעה או לקופת גמל בהתאם לתיקון 190.

 

קצבה מזכה –קצבה מזכה היא קצבה שאינה קצבה מוכרת, שמקורה בתשלומי מעסיק (פנסיה תקציבית) או בתשלומי קצבה מקופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או בתשלומי קצבה שמקורם בביטוח אובדן כושר עבודה. בעוד קצבה מוכרת פטורה ממס במלואה, קצבה מזכה פטורה ממס עד ל"תקרת הקצבה המזכה" וזאת החל מגיל פרישה בלבד. הפטור על קצבה מזכה נקבע בתחשב במשיכות בפטור ממס של מענקי פרישה ו/או סכומי היוון קצבה, ומחושב על ידי הכפלת תקרת הקצבה המזכה (8,510 ₪ בשנת 2020) בשיעור הפטור (פטור מקסימלי בשיעור 52% בשנת 2020, שעתיד לעלות לשיעור של 67% החל משנת 2025).

 

סכום קצבה מזערי –עד שנת 2008 איפשרה מדינת ישראל לחוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני ההוני השונים למשוך את הכספים שצברו כסכום הוני חד פעמי ולהנות מהטבות מס על החיסכון (הקטנת חבות מס הכנסה ופטור ממס על רווחי הון שהצטברו על כספי החיסכון) ובלבד שיחסכו את הכספים עד גיל הפרישה. אלא שהחל מאותה שנה הוחלט כי כל סכום חדש שיופקד למוצר פנסיוני ויהנה מאותן הטבות מס, ניתן יהיה למשוך אותו בגיל פרישה רק כקצבה חודשית לאורך כל שנות חייו של החוסך לאחר הפרישה. המטרה בבסיס ההחלטה הייתה למנוע מצב שהחוסך 'יבזבז' את הכסף שחסך ויתקשה לכלכל את עצמו למול תוחלת החיים המתארכת.

 

קיבוע זכויות – אדם שהגיע לגיל פרישה רשאי להגיש בקשה ל-"קיבוע זכויות", במסגרתה הוא מודיע על בחירתו על אופן ניצול הפטור לו הוא זכאי על כספי קצבה מזכה, בין תשלומי קצבה מזכה לסכומי היוון קצבה.

 

טופס 161 –טופס אותו ממלא המעסיק ובמסגרתו הוא מודיע על פרישתו של העובד מהעבודה וכולל בתוכו את כל מקורות הכספים שמגיעים לעובד ממקום העבודה ובפרט פיצויי הפיטורין להם הוא זכאי.

 

טופס 161 א – טופס שממלא העובד ומודיע על פרישתו ממקום העבודה ובו הוא מפרט מה בכוונתו לעשות בכספי הפיצויים. העובד יכול לבחור להשאיר את כספי הפיצויים בחיסכון הפנסיוני או למשוך אותם בפטור ממס.

 

פריסת מס – עובד שעוזב מקום עבודה או פורש ממנו לפנסיה עשוי להיות חייב במס בגין מענקי פרישה להם הוא זכאי. על מנת לצמצם את חבות המס בשנת הפרישה, רשאי העובד לבקש פריסה של מענקי הפרישה בהתאם לכללי המס, כאשר לכל היותר ניתן לבצע פריסה קדימה או אחורה לתקופה של עד 6 שנים. הפריסה יכולה להקטין את חבות המס של העובד בהתאם לשיעור המס השולי ונקודות הזיכוי להם הוא זכאי, ובתלות בהכנסותיו האחרות בשנות הפריסה.

 

 

התוכן אינו מהווה הצעה ו/או יעוץ מכל סוג שהוא והוא מפורסם כמידע כללי בלבד. התוכן נכון ליום 22/10/20

לפתיחת רשימה לחץ אנטר יש להשתמש בחיצי המקלדת לשינוי הערך ש להקליד את שם היישוב ולעבור באמצעות חצי המקלדת בין היישובים המתאימים ברשימה ולבחור את היישוב באמצעות מקש ה-Enter