היערכות על קו האופק הפנסיוני

כעשור לפני הפרישה מגיעה הנקודה בה כל עובד נדרש לתכנן את תהליך פרישתו מהעבודה. המטרה היא פשוטה: למקסם את התועלת מההון הנצבר באפיקי החיסכון הפנסיוני ומהזכויות הפנסיוניות. שי קודיש, מנהל המחלקה המקצועית ב"כלל פנסיה וגמל", מפרט ומסביר את כל האפשרויות הפיננסיות העומדות בפני העובד הנערך ליום פרישה

 

אומרים שהאנושות נחלקת לשתי קבוצות: אלה המצפים בכיליון עיניים לקראת היציאה לפנסיה ואלה החוששים ממנה. מי שנמנה על הקבוצה הראשונה מייחל ליום שבו יוכל לצעוד בנחת על הטיילת לאורף חוף הים ולטפל בנכדים. מי ששייך לקבוצה השנייה, לא מסוגל לחשוב אפילו על נטישת שגרת חיי העבודה אליה הורגל במשך שנים כה רבות. הארכת גיל הפרישה ל-67 מקהה במקצת את חששם של האחרונים, אבל בוודאי לא פותרת את מצוקתם.

התכנון הפיננסי והפנסיוני אמור להתחיל כבר מגיל צעיר, בכדי להגיע לחיסכון פנסיוני הולם. אולם כעשור לפני הפרישה מגיעה הנקודה שבה יש לתכנן את תהליך הפרישה מהעבודה. המטרה היא פשוטה: למקסם את התועלת מההון הנצבר באפיקי החיסכון הפנסיוני ומהזכויות הפנסיוניות. יש לכך חשיבות עליונה, על רקע הארכת תוחלת החיים והצורך של הפרט ביותר כסף מבעבר, כדי לקיים את רמת החיים אליה הורגל בשנות עבודתו.

במונחים מקצועיים קוראים לכך "שיעור תחלופה". הכוונה היא להגדיר את היקף החיסכון הפנסיוני הדרוש, כשיעור מההכנסה השוטפת, כך שיספיק לשמר את רמת החיים של הגמלאי לאחר הפרישה. נהוג לומר ששיעור התחלופה הרצוי עומד על 70%. לדוגמא: מי שהרוויח 10,000 שקלים לחודש יזדקק ל-7,000 שקלים לאחר הפרישה, לפחות. הצרה היא שאנשים רבים אינם מגיעים לשיעור הרצוי ועלולים לגלות, סמוך לגיל הפרישה, כי שיעור התחלופה שלהם נמוך ועומד על 40%-50%, במקרה הטוב. הסיבות לכך, בין היתר, הן העלייה בתוחלת החיים, הנסיקה בהוצאת המחייה והעובדה כי אנשים אינם חוסכים מספיק או מתחילים לחסוך בגיל מאוחר.

עד לאחרונה, נקודת החיתוך של עשור בטרם פרישה לא הייתה כה קריטית. בסך הכל נדרשה המשכיות של החיסכון הפנסיוני, אלא שאז באה שרשרת של רפורמות ושינויים מבניים שיזם הרגולטור ואשר שינתה מן הקצה אלה קצה את כללי המשחק בתחום הביטוח הפנסיוני.

 

הכל קצבה:
הרכיב הראשון במהפכה הפנסיונית הוא הקביעה כי כל כספי החיסכון הפנסיוני המופקדים מ-2008 ואילך ייועדו לקצבה (תיקון מס' 3). ההנחיה נועדה ליצור רובד קצבה מינימאלי בסך של 3,850 שקלים, שמעבר לו אפשר להוון את הכספים לסכום חד-פעמי עד לתקרה מסויימת המזכה במס. זהו המשך ברור של מגמה אליה חתר האוצר בעקביות מזה שנים ועיקרה: העדפת הקצבה על פני סכום חד-פעמי הוני. קבלת סכום חד-פעמי עלולה לגרום לכך שהכספים החשובים הללו, המיועדים למחיה לאחר פרישה, יבוזבזו באחת. הרי תמיד יש צרכים דוחקים: קניית דירה לילדים, למשל, שלא לדבר על פיתויים כמו נסיעה חלומית לחו"ל.

ניידות:
הרכיב השני הוא מהפכת הניידות. בעקרון מדובר על היכולת של החוסך לנייד את כספי החיסכון מאפיק לאפיק, כרצונו, למעט מאפיקים קצבתיים לאפיקים הוניים. מהפיכה זו פותחת מגוון רחב של אפשרויות לבניית תמהיל פנסיוני אופטימאלי אישי, אך מחדדת את הצורך בייעוץ מקצועי. היכן כדאי להשקיע? בקרן פנסיה, בקופת גמל או בתוכנית ביטוח? כמה כסף להשקיע בכל אפיק? מה לעשות עם כספים נזילים שיצאו מקופת הגמל? מהו תמהיל ההשקעות שמציע כל גוף ומהן התשואות של כל אפיק ואפיק? כל אלה הן שאלות נכבדות ביותר שיש לתת עליהן תשובה לאחר בדיקה מקיפה של כל הכספים העומדים לרשות הפרט מחד, ושל הצרכים העתידיים שלו מאידך, תוך ביצוע השוואה בין אפיקי החיסכון השונים ובמטרה לאתר את האפיק המתאים ביותר.

לשני הרכיבים הללו, שהפכו את שוק הביטוח הפנסיוני לשוק פתוח, נייד וקצבתי, נוסף כעת רכיב שלישי, שהוא המודל הצ'יליאני, העומד להיות מיושם בקרוב בארץ. בתמצית, הכוונה היא לכך שהרכב ההשקעה של כספי החיסכון של כל חוסך יותאמו למאפייניו האישיים, ובעיקר לגילו. כלומר, ככל שהחוסך מבוגר יותר, כך כספו ינותב להשקעות סולידיות יותר.

הערכת מצב מקיפה
מה אמור, אם כן, לעשות מי שכבר רואה את הפנסיה באופק? הציפייה הרציונאלית היא שהפרט יבצע סקר שוק, יתייעץ עם מומחים, יחשוב וישקול. בקיצור, יבצע הערכת מצב מקיפה לקראת הפנסיה.
מהן איפוא האופציות העומדות בפני הפורש לעתיד? נסקור את האפשרויות הפתוחות בפניו, בהתאם לאפיקים הפנסיוניים השונים:

ההחלטה הראשונה אותה נדרש להחליט הגמלאי לעתיד הוא אופן קבלת הכספים: איזה חלק מהכספים שחסך ירצה לקבל בסכום חד פעמי (כספים שהופקדו לפני שנת 2008) ואיזה כפנסיה חודשית.
פנסיה חודשית ניתן לקבל מקרן פנסיה או מפוליסת ביטוח לקצבה. אפיקים אלה מבטיחים תשלום פנסיה חודשית לפנסיונר לכל ימי חייו, במגוון מסלולי פרישה.

אחד החששות של פנסיונרים רבים, ובעיקר כאלה ללא שאירים, היא מה יקרה לכספים במקרה של מוות מוקדם מהצפוי. בפני פנסיונרים אלה עומדים מספר פתרונות אפשריים:
א. בחירה באפשרות של הבטחת תשלומים מבטיחה לפנסיונר כי תשלומי הפנסיה ישולמו במלואם לפחות למשך התקופה שנקבעה מראש.
ב. היוון הכספים שמעבר לפנסיה חודשית של 3,850 ₪, בהתאם להוראות שנקבעו בתיקון 3.
ג. בחירה בהיוון של חלק מהקצבה העתידית לסכום הוני חד-פעמי, בשיעור של עד 25% מהצבירה ולטווח של עד חמש שנים.

קרן פנסיה מקיפה:
אפיק זה מבטיח בנוסף לתשלום הפנסיה לפנסיונר לכל ימי חייו גם תשלום פנסיה לאלמנה (או לידועה בציבור) לכל חייה. בנוסף, במקרים מסוימים ניתן להוסיף גם שאירים אחרים, ולחלק את הכספים ביניהם.
הבחירה בקרן פנסיה כוללת יתרונות נוספים: 30% מהכספים המופקדים לקרן הפנסיה מושקעים באג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, ולכן החשיפה לתנודות בשוק ההון נמוכה יותר.
מכיוון שהביטוח בקרן הפנסיה הדדי, כלומר נחלק בין המבוטחים בקרן ולא מועבר לגוף חיצוני, העלות שמשלם הפנסיונר עבור ביטוח תוחלת החיים נמוכה יותר. משמעות הדבר היא שהמקדם בעזרתו ממירים את החיסכון שנצבר בקרן לפנסיה חודשית מאפשר קבלת פנסיה גבוהה יותר לעומת מקדם מקביל בחברת ביטוח.

אפשרות נוספת היא קבלת הפנסיה מקרן פנסיה כללית (משלימה):
אפיק זה נהנה מהיתרונות המאפיינים את קרן הפנסיה המקיפה, למעט ההשקעה באג"ח מיועדות. בנוסף, אפיק זה מאפשר הפקדה חד-פעמית של כספים ומבחינה זאת הוא מהווה פתרון מעולה לאלו שמצוי בידם סכום כסף חד-פעמי והם מעוניינים להשתמש בו כמקור נוסף להכנסה חודשית סדירה בגיל הפרישה. יתרון לקרן המשלימה הוא שפנסיונרים בקרן זו אינם משתתפים בסיכונים ביטוחיים למקרי נכות ומוות, אשר מהווים חלק בלתי נפרד ממנגנון הביטוח בקרן פנסיה מקיפה.

פוליסות ביטוח קצבתיות בחברות הביטוח:
היתרון העיקרי של פוליסות הביטוח לעומת קרנות הפנסיה, הוא יכולתן להגן על המבוטח מפני שני הסיכונים העיקריים: שינויים בתוחלת החיים ושינויים בתשואה. למעוניינים לקנות הגנה מפני סיכונים אלה, פוליסות הביטוח מציעות מנעד רחב של אפשרויות:
להתמודדות עם סיכון תוחלת החיים מציעות חברות הביטוח מקדם המגלם הבטחת תוחלת חיים.
להתמודדות עם סיכון התשואה מציעות החברות הבטחת תשואה לתקופות שונות, הן לתקופת החיסכון והן לתקופת קבלת הקצבה.
בניגוד לקרן פנסיה בה ניתן לשנות את התקנון ואת זכויות העמיתים, פוליסת ביטוח מציעות פנסיה חודשית נמוכה מהמוצעת בקרן הפנסיה, אך מוגנת מפני שינויים אפשריים.

מוצרים המאפשרים קבלת סכום חד פעמי:
ניתן לקבל סכום חד פעמי (כספים שנצברו לפני שנת 2008) מקופת גמל או מפוליסת ביטוח הונית. עד למשיכת הכספים, ניתן לניידם בין המוצרים השונים, כולם או חלקם. בדומה לפוליסות הקצבה, ישנה אפשרות במסגרת הפוליסות ההוניות לבחירה במסלול הכולל הבטחת תשואה, ומגן על הכספים מפני תנודתיות בתשואות. במועד קבלת הכספים ניתן לבחור בין קבלת מלוא החיסכון שנצבר בסכום חד פעמי לבין קבלת חלקו כאנונה חודשית במספר תשלומים קבועים.


לסיכום, תכנון הפרישה מבחינה פיננסית הוא תהליך מורכב, עתיר פרטים ואפשרויות. מבלי להגזים בחשיבות העניין מדובר בהחלטה כבדת משקל.
במידה והתגלה כי המקורות העומדים לרשותו של העובד אינם מספיקים, עיתוי זה, כעשור לפני הפרישה הוא נקודת זמן האחרונה בה ניתן לעצור לרגע ולחשוב כיצד להפנות מקורות נוספים לחיסכון הפנסיוני, במטרה להגיע לשיעור תחלופה ראוי.
כל טעות יכולה לפגוע בחיסכון של שנים. מעל הכל, מתחייבת זהירות. ההמלצה היא, אם כן, לחשוב, להתייעץ ולנהוג בשיקול דעת.

המידע דלעיל הינו מידע כללי וחלקי ואינו כולל התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הרלוונטיים והנושאים הנוגעים לעניין. מדובר במידע שמטרתו לתת מושג בסיסי בלבד אודות העניין המתואר. אין במידע כדי להוות או להחליף יעוץ ביטוחי ו/או פנסיוני ו/או אחר מכל מין וסוג שהוא והחברה אינה אחראית על כל נזק שיגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.